מגדל אלרוב בשדרות רוטשילד, בו שוכן מטה החברה | |
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית |
בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
מייסדים | אלפרד אקירוב |
תקופת הפעילות | 1978–הווה (כ־46 שנים) |
מיקום המטה | תל אביב-יפו |
משרד ראשי | תל אביב |
ענפי תעשייה | נדל"ן |
שווי שוק | 2.73 מיליארד ש"ח (15 באוקטובר 2024) |
הכנסות | 1.29 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
רווח תפעולי | 129 מיליון ש"ח (2023)[1] |
רווח | הפסד של 223 מיליון ש"ח (2023)[1] |
הון עצמי | 7.09 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
סך המאזן | 17.6 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
יו"ר | אלפרד אקירוב |
מנכ"ל | שמואל בן משה |
עובדים | כ-500 |
www | |
אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ היא חברת נדל"ן ישראלית, העוסקת ברכישה, פיתוח וייזום של נכסים מניבים, ובפרט מרכזי מסחר, משרדים ובתי מלון בישראל ומחוץ לישראל. אלרוב נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, נכללת במדד נדל"ן 15.
אלרוב נוסדה בשנת 1978 על ידי איש העסקים אלפרד אקירוב. בינואר 1983 דחתה הבורסה בקשת הנפקה של החברה[2], אך לאחר שאקירוב העביר לידי החברה מבנה משרדים נוסף שהוא בנה, הבקשה אושרה[3], ובאפריל 1983 הפכה החברה לחברה ציבורית שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב[4]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החזיק המשקיע ג'ורג' סורוס כ-25% ממניות החברה[5][6].
ביוני 2015, מוזגה חברת אלרוב (ישראל), שניירות הערך שלה גם כן היו רשומים למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לתוך חברת אלרוב נדל"ן ומלונאות, שעד אותה עת הייתה חברה בת שלה, שהחזיקה בכ-77.3% ממניותיה. מיזוג החברה־האם לתוך חברה־הבת נועד לחסוך הוצאות ועלויות רגולציה[7].
במרץ 2021, דווח כי קבוצת הנדל"ן הישראלית ישראל קנדה רכשה כ-13 אחוזים מחברת אלרוב וכיום היא בעלת עניין השנייה בגודלה בחברה[8].
בכנס שוק הון אשר התקיים בשנת 2021 ברק רוזן מנכ"ל ובעלי קבוצת ישראל קנדה טען כי הוא מעריך שבאלרוב יתרחשו חילופי דורות, בדומה לאלו שהתרחשו במנרב. עד לא מזמן מנרב נשלטה בידי אברהם קוזניצקי (58.3%), מייסד החברה. קוזניצקי החליט לא להעביר אותה לילדיו ולהנזיל את נכסיו ולמכור אותם לקבוצת ישראל קנדה[9].
החברה יזמה מספר פרויקטים גדולים למגורים, משרדים ומסחר, בהם:
אל-רוב הייתה הבעלים של חברת "תעשיות צמר אוסטרליות בע"מ" - מפעל לעיבוד צמר כבשים, אותה רכשה בזכות המקרקעין שמחזיקה החברה. המפעל נסגר ועליו הוקם "אלרוב סנטר" באשדוד[13], שנמכר ב-2016 להכשרה חברה לביטוח[14].
במהלך השנים ביצעה החברה גם מספר השקעות בנדל"ן מניב מחוץ לישראל (בעיקר בנייני משרדים), בממלכה המאוחדת[15], בצרפת ובשווייץ[16]. חלק מנכסים אלו נמכרו אחר כך, אך החברה ממשיכה להחזיק (נכון לשנת 2022) בפעילות משמעותית בשווייץ[17].
בשנת 1995 רכשה אלרוב מידי חברת לאדברוק, תחילה 50 אחוז ובהמשך את מלוא הזכויות בפרויקט ממילא, במרכז ירושלים[18]. חברת אלרוב השלימה את בניית פרויקט המגורים "כפר דוד", ואת המלון שנקרא בתחילה "הילטון ירושלים" ולימים מלון מצודת דוד. המלון נפתח בשנת 1998.
עבודות הפיתוח והבנייה של האזור המסחרי התעכבו, בתחילה עקב חפירות ארכאולגיות שנערכו במרכז רחוב ממילא וכן עקב עבודות לפירוק מבנים המיועדים לשימור (שבהמשך נבנו מחדש). ואחר כך עוכבו והופסקו עקב הליכי בוררות שהתנהלו בין חברת אלרוב לחברת קרתא (חברה ממשלתית שהוקמה למטרות חידוש, שיקום ופיתוח אזור ממילא וסביבתו) בשל תביעות הדדיות להפרת הסכמים. בספטמבר 1999 ניתן פסק בורר ראשוני, לפיו התקבלה תביעת אלרוב[19], ולאחר שני פסקי בורר נוספים חויבה קרתא בשנת 2005 לשלם לאלרוב סך כולל של כ-102,000,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך הדין. פסקים אלו אושרו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 31.6.2006 (ה"פ 4070/05, 5043/06, 5018/06)[20].
הסכסוך נסוב סביב בקשת אלרוב להוסיף כ-2000 מ"ר בפרויקט ולהקמת בתי קולנוע. דירקטוריון קרתא, שהיה בחלקו הגדול דתי, סירב עקב התנגדותם של רבנים להקמת מרכז מסחרי עם בתי קולנוע כה קרוב לחומות העיר העתיקה. הבורר פסק כי חברת קרתא הייתה אחראית על העיכובים בבניית הפרויקט וכי עלייה לפצות את חברת אלרוב בשל כך[20].
רק בשנת 2006 נתחדשו העבודות באזור המסחרי ובמלון הנוסף שתוכנן לצידו (מלון ממילא). עם חידוש העבודות במתחם החל הפרויקט להתקדם בקצב מהיר. ב-28 במאי 2007 נפתח חלק מקניון ממילא בחלקה המזרחי של "שדרת אלרוב" (רחוב ממילא ההיסטורי, ששוחזר כמדרחוב). במהלך שנת 2008 נפתח, בהדרגה, חלקה המערבי של השדרה כהמשך הקניון, ובמחצית 2009 נפתח מלון ממילא. הפרויקט הושלם סופית רק בשנת 2010.
בתחילת המאה ה-21 החלה אלרוב לפתח את תחום מלונאות היוקרה[21]. בנוסף לשני מלונות בירושלים, "מצודת דוד" ו"מלון ממילא", רכשה ושיפצה מספר מלונות באירופה, באמצעות חברת בת - "לוקה" - אותה מנהל ג'ורג'י אקירוב (בנו של אלפרד אקירוב), ובה הוא מחזיק ישירות 15% מהמניות[22].
ביוני 2019, בעלי מניות קטנים באלרוב, הגישו למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תביעה נגזרת בשמה של חברת אלרוב, נגד החברה עצמה. על פי התביעה, אלרוב נדל"ן מימנה את חלקו של ג'ורג'י אקירוב בהלוואות וערבויות ב-2.4 מיליארד שקל בשנה שניתנו לחברה הבת "לוקה"[29], ללא אישור עסקת בעלי עניין כנדרש בחוק[30]. בעקבות בקשה זו דרשה רשות ניירות ערך מתווה להסדרת בעלותו של ג'ורג'י אקירוב בחברה, או שיידרש לשלם את חלקו בהשקעה שביצעה אלרוב עבורו[31]. גם חברת כלל ביטוח, שהחזיקה 10% ממניות אלרוב, התנגדה למימון ולתנאי ההעסקה של ג'ורג'י אקירוב, והוא נאלץ "להקפיא" את 15% ממניותיו בחברה, פעולה השקולה לוויתור על המניות[32].
במהלך 2019 רכשה אלרוב כ-4.9% ממניות חברת כלל החזקות עסקי ביטוח. בתחילת 2020 קיבלה החברה היתר מהמפקח על הביטוח ברשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, להגדיל החזקותיו בחברה לכדי 15% מהמניות[33]. ב-5 בדצמבר 2021 הגיש בקשה לקבלת היתר שליטה בחברה, לאחר שביקש לרכוש 15% נוספים מהמניות, כך שהחזקתה תהיה 30% והיא תוגדר "בעל שליטה"[34], אך בקשתו לא אושרה[35].
אלרוב מחזיקה תיק ניירות ערך שחלקו הגדול הוא החזקה במניות בנק לאומי. אלרוב החזיקה עד כ-4% ממניות הבנק, אך מכרה במהלך השנים חלק ניכר מהם ברווח[36].
בעבר השקיעה קבוצת אלרוב בחברות העוסקות בתחומים נוספים.
בשנת 1992 השקיעה אלרוב בחברת "אדש"ה פיתוח השקעות ויזמות בע"מ". החברה הוקמה בשותפות עם אהרן דוברת יצחק שרם וחיים הייטנר (אדש"ה היא ראשי תיבות של שמות המשפחה של המשקיעים אקירוב-דוברת-שרם-הייטנר)[37]. החברה השקיעה במספר חברות, בהן: חברת "גילתק" המבצעת עבודות תשתית לתקשורת[38], ביצרנית הנרות מאגמה, ב"גל חברה לדלק"[39], ובחברת "אפטל" למערכות תקשורת אלחוטית[40]. ביוני 1994 הונפקה החברה בבורסה, וביולי 1995 רכשה אלרוב את מניות דוברת ושרם באדש"ה והפכה לבעלת השליטה. בינואר 1998 רכשה חברת הכשרת היישוב את השליטה בחברה, כשלד בורסאי ללא הפעילות שלה שעברה לאלרוב[41]. אחר כך פעלה בשם "הכשרת היישוב קניונים ומרכזי מסחר בע"מ"[42].
אלרוב, החל משנת 1993, בצעה פעילות השקעה ישירה בחברות טכנולוגיה שונות בשלבים המוקדמים, באמצעות חברת הבת "טכנורוב אחזקות"[43]. 20% ממניות טכנורוב אחזקות היו מוחזקות על ידי לאומי ושות' חברה בבעלות מלאה של בנק לאומי לישראל בע"מ[44][45]. כמו כן השקיעה הקבוצה באופן ישיר בקרנות הון סיכון שונות, בין השאר קרן פיטנגו וBRM[46].
אלרוב פעלה בעבר גם בתחום תשתיות ושירותי תקשורת. בשנת 2000 רכשה 30% מ-"ITN תקשורת", שהשתתפה במכרז הערוץ השלישי בישראל (ערוץ 10)[47]. עם הזכייה במכרז החזיקה 10% מהבעלות על ערוץ 10 עד שנת 2003[48][49].